קצת עליי

מאז ומתמיד היה בי חיבור לזוז עם הסביבה שלי. רוב תמונות הילדות שלי הן אני נתלה על דלת או מטפס על עץ. לאורך הדרך תמיד מצאתי את עצמי בתחומים שעוסקים באינטראקציה עם אובייקטים, התעמלות מכשירים, פארקור וטיפוס. שם מצאתי את הדרך שלי לעבוד עם הסביבה, לפתח את הקשר אליה ואת העיניים שרואות הזדמנויות לתנועה.

בשלב מסוים גרתי שנה בטבע. שם גיליתי כמה אני אוהב לזוז עם הסביבה הטבעית. מקום כזה אי אפשר לצפות מראש, וזה בדיוק מה ששינה לי את הפרספקטיבה על תנועה ופיתח אותה עוד יותר.

היום אני נע בין שני עולמות. המקום הטבעי, שבו הגוף שלנו נשם, חי וזז הרבה לפני הקווים הישרים והברורים של העיר. מה שמעניין אותי זה איך אפשר לתפוס את הקווים האלה מחדש, ולשמור על המשחקיות הטבעית והתנועתית שיש בנו כבני אדם.

יש הרבה פחד סביב מפגש תנועתי עם הסביבה, היא קשה ולא סלחנית, ולכן הגישה שלי הדרגתית, נגישה ורכה, כך שכל אחד יכול למצוא את דרכו לנוע.